הפרעה נפשית כגורם מאיץ להתפתחות הפיברומיאלגיה

הפרעת נפשית כגורם מאיץ להתפתחות הפיברומיאלגיה- השפעת הטיפול בקנאביס רפואי ותרומתו לשיפור באיכות חיי המטופל.

עבודת סמינריון בנושא הקנאביס הרפואי – חן חנה בר ציון

השערת המחקר:

ישנו קשר בין מחלות רקע שונות להתפתחות מחלת הפיברומיאלגיה. בנוסף ההשערה היא כי הטיפול בקנאביס רפואי מסייע לחולי הפיברומיאלגיה בתסמינים הפיזיים לרוב כאב מפושט, וכן לתסמינים הנפשיים- מצב רוח ירוד, דיכאון וכדומה.

שיטות מחקר:

חיברנו שאלון העוסק בקשר בין פיברומיאלגיה ומחלות רקע בדגש על הפן הנפשי, והטיפול בקנאביס רפואי.

את השאלון העברנו למטופלי מרפאת Cannavish" ובקבוצת הפייסבוק "פיברומיאלגיה חברים למען חברים". לאחר שענו כ60 מטופלים התחלנו לחקור את התוצאות שהתקבלו בגרפים ותרשימים שונים.

תוצאות עיקריות:

ראינו כי רוב חולי הפיברומיאלגיה הן נשים, בעיקר בגילאים 40-60 הסובלות ממחלות רקע שונות. בנוסף ראינו כי הרוב המוחלט של החולים מטופלים בקנאביס רפואי ומדווחים על השפעה מיטבית בתסמינים השונים, בטיפול זה לעומת התרופות הקונבנציונליות.

מסקנות:

ראינו כי הפיברומיאלגיה חולקת תסמינים משותפים עם פוסט טראומה ודיכאון. מכאן ניתן לראות את הפן הנפשי שיש למחלת הפיברומיאלגיה ואת הקשר הקיים בינה לבין מחלות רקע קיימות ואף פיתוח מחלות בעלות פן נפשי על רקע הפיברומיאלגיה. בנוסף ראינו כיצד הקנאביס הרפואי מסייע לחולי הפיברומיאלגיה בתסמינים הנפשיים גם כן.

פיברומיאלגיה והפרעות נפשיות

במחקרים רבים נבדק הקשר בין תסמונת הפיברומיאלגיה ומצבים פסיכיאטריים. אלה כוללים דיכאון, הפרעות פאניקה, חרדה והפרעת דחק פוסט טראומטית. הקשר בין דיכאון לפיברומיאלגיה אינו מובן לגמרי, וההשערה היא כי כאבים כרוניים גורמים לדיכאון, או להיפך. בעבר פיברומיאלגיה נתפסה כדיכאון במסווה או כהפרעת ספקטרום ריגשית (Hudson et al, 1994) אך בהמשך הבינו שאין קשר ישיר ביניהם.

הקישור בין פיברומיאלגיה לבין דיכאון יכול להגרם בגלל החפיפה בתסמינים- בעיות שינה, עייפות, גנטיקה, מצוקות ילדות ומנגנונים פסיכולוגיים (Richard et al, 2012). פיברומיאלגיה חולקת תסמינים ומנגנוני פעולה דומים גם עם פוסט טראומה, הינם מאופיינים בהתנהגות חריגה של המחלה, פעילות גופנית מופחתת ורגישות מוגזמת לכאב (Asmundson et al, 2002).

מטופלים רבים דיווחו כי שמעו לא פעם מרופאים מומחים שאינם ראומטולוגים או רופאי כאב שפיברומיאלגיה לא קיימת (Petzke et al, 2017;Choy et al, 2010).

בצד התסמינים הפיזיים, החולים חווים לעיתים גם תסכול ופגיעה בהערכה העצמית, יחס מזלזל גם מן הסביבה הקרובה, חוסר הבנה והאשמה ב"העמדת פנים" (Garrido et al, 2017;Bojner Horwitz et al, 2006;Bojner Horwitz 2004). קיימים מקרים בהם המסר המועבר לחולים ע"י הצוות הרפואי מסתכם במילים "זה הכל בראש שלך", ומשפטים אלו תורמים לתיוג חולים אלו כלוקים במחלות נפש. (הרפואה, כרך 156, דצמבר 17). פיברומיאלגיה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים וביכולת התפקוד של החולים הלוקים בה. הטיפול בפיברומיאלגיה משלב מרכיבים תרופתיים ובלתי תרופתיים כאחד (Latorre et al, 2013).

 דרכי הטיפול

הטיפול התרופתי הקונבנציונאלי מבוסס על נוגדי דכאון, מרפה שרירים, NSAID ושילובים ביניהם. במחקרם של אוניברסיטת מיסורי-קולומביה וג'ימסטון קולג' כל המטופלים שטופלו בתרופות קונבנציונאליות ושילובים ביניהם, חוץ מNSAID לבד הראו שיפור מובהק במצב הגופני ובתסמיני הפיברומיאלגיה. נוגדי הדיכאון ומרפי השרירים לא הראו תוצאות משמעותיות בפן הפסיכולוגי ובתפקוד היום יומי. אף טיפול פרמקולוגי לבד, ללא טיפול אחר (פעילות גופנית, טיפול פסיכולוגי) לא הראו שיפור בתפקוד היום יומי. השילוב שהראה שיפור ניכר ביכולות התפקוד היה אמיטריפטלין ופלוקסטין יחד (Rossy et al, 1999). הקבוצה לחקר תסמונת הפיברומיאלגיה, מטעם האיגוד הישראלי לראומטולוגיה חקרה ומצאה כי מבין האמצעים שאינם פרמקולוגיים פעילות גופנית מותאמת ביבשה ובמים, בדגש על פעילות אירובית, כמו רק ריקוד דווחו כמפחיתי כאב, עייפות, דיכאון והגבלה באיכות החיים (Latorre et al, 2013). בנוסף טיפול בCBT מתבסס על ההנחה שחלק מתהליך עיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית מתבצע במרכזים קוגניטיביים וניתן לשינוי ובהנחה נוספת שכאב כרוני מערב דפוסי חשיבה שליליים, ירידה ברמת הפעילות החברתית והכללית. הטיפול ב- CBT הדגים שיפור בדרך ההתמודדות עם התסמינים, לרבות דרגת הדיכאון (הרפואה, כרך 152, דצמבר 13).

כיום ניתן לומר שאין טיפול בפיברומיאלגיה, הטיפול הוא בתסמינים בלבד הכוללים משככי כאבים, תרופות למצב רוח ותרופות לשינה הכרוכות בתופעות לוואי שונות (Wolfe el al,2016 ).

פיברומיאלגיה והמערכת האנדו-קנבינואידית

בשנים האחרונות, מספר חוקרים העלו תיאוריה הידועה בשם 'מחסור קליני באנדו-קנבינואידים' (ECD). התיאוריה מבוססת על ההבנה כי מחלות רבות הן בעצם תוצאה של כשלים במערכות שתפקידן לווסת תפקודים בגוף. מכאן, טוענים החוקרים, ניתן לשער כי גם במערכת כה מורכבת כמו המערכת האנדו-קנאבינואידית יכולים להיות כשלים בוויסות על רקע גנטי או נרכש. מכיוון שלמערכת זו השפעה נרחבת מאוד בגוף, תפקוד לקוי שלה עלול להתבטא בצורות רבות ומגוונות – תלוי באיבר או במערכת הגוף בה הוא מתרחש (Russo et al, 2004). מאחר ומחלות רבות עם סימפטומים שונים שכביכול אינם קשורים זה לזה, הגיבו באופן חיובי לטיפול בקנאביס ובקנאבינואידים, הועלתה השערה כי הן בעצם מהוות ביטוי לליקויים בוויסות של המערכת האנדוקנאבינואידית.

דוגמאות לכך כוללות מצבים כמו פיברומיאלגיה, מיגרנות, תסמונת המעי הרגיז ומצבים נוספים שעמידים לטיפול קונבנציונלי. תיאורטית, יכולים להיות שני סוגי ליקויים. האחד מערב רמה נמוכה או גבוהה מידי של האנדו-קנבינואידים הטבעיים, של הקולטנים שלהם או של האנזימים שהם מייצרים או מפרקים. במצב השני, מחלה מסוימת עשויה ליצור דרישה מוגברת לאנדו-קנבינואידים. אם המערכת האנדו-קנאבינואידית תתקשה לעמוד בה, היא תתפקד בצורה לקויה – כזו שלא תואמת את דרישת הגוף.

במחקר קליני מבוקר פלסבו הושוו ההשפעות המיידיות משככות הכאב של 3 זני קנאביס רפואי בעלי ריכוזים שונים של THC ו- CBD. נמצא כי המשתתפים שקיבלו טיפול בזנים עשירים ב- THC חוו השפעה חיובית של עלייה בסף הכאב, ומשתתפים שצרכו את הזן Bediol דיווחו על ירידה של 30% בציון הערכת רמת הכאב (Donk et al, 2019).

במחקר פיילוט מוקדם יותר, נמצא כי בקרב מטופלי פיברומיאלגיה שהשתמשו בקנאביס נצפה שיפור מובהק במדדי הכאב והנוקשות בגוף ועלייה במדדי הרוגע והנמנום וכן בתחושת הרווחה הכללית (well being). זאת לעומת מטופלים שלא השתמשו בקנאביס ((Fiz et al, 2011.

כמו כן, במחקר שנערך ע"י היחידה לראומטולוגיה בלניאדו על 101 מטופלים פיברומיאלגיה עם קנאביס רפואי נמצא כי כמחצית מהמטופלים הפסיקו לגמרי כל טיפול לפיברומיאלגיה ושיעור כמעט זהה הפחיתו טיפולים קודמים בהדרגה, שיעור ההיענות לטיפול בקנאביס רפואי היה כמעט 100%. ניתן לראות השפעה חיובית משמעותית על מצב הרוח והחרדות.

על סמך המחקרים שנעשו ניתן לראות כי הטיפול בקנאביס רפואי יותר פוטנטי בהפחתת כאב, בהשראת שינה והפחתת התכווצויות שרירים (Habib et al, 2018).

בנוסף חשוב לשים לב כי תסמונת כאב מתמשכת שאינה בעלת פתרון גורמת לעיתים רבות לחוסר אונים וייאוש. בעקבות כך רבים מחולי הפיברומיאלגיה חווים חרדות עקב מצבם הרפואי, דיכאון, מצב רוח ירוד. אך יש להדגיש כי לא כל מי שסובל מפיברומיאלגיה בדיכאון, ולא כל מי שבדיכאון מדווח על כאב כרוני מפושט (Andreas et al, 2017;Gracely et al, 2011).

קנאביס רפואי הוא כמעט היחיד מבין הטיפולים שמשפר עייפות, ריכוז וזיכרון, ועוזר מאוד בהפחתת חרדה ודיכאון (Xiaoxue et al, 2019).